בשנת 1936 תועדה בגלריות קטנות בברלין סדרת תערוכות ניסיוניות תחת השם "The Silent Exhibition Cycle", שבהן הוצגו יצירות ללא כותרת וללא הסבר רשמי. במקום קטלוג רגיל חולקה למבקרים חוברת דקה שכללה רק סימונים פנימיים (A–F), מספרי חדרים ומפות תנועה בין חללים. העבודות עצמן כללו ציורים, הדפסים וחפצים יומיומיים שנבחרו בשל צורתם ולא בשל משמעותם המוצהרת. לפי רישומי התקופה, כ־18,000 מבקרים עברו בתערוכות במהלך שלוש עונות פעילות, כאשר זמן השהייה הממוצע בכל חדר לא עלה על 4–6 דקות. מבקרי אמנות כתבו כי היעדר ההסבר יצר תחושת בהירות לא צפויה, בעוד אחרים ציינו כי "העין למדה לקרוא לפני שהטקסט הופיע". בסיכומי האוצרים נכתב כי מטרת הסדרה לא הייתה להסביר אמנות, אלא לבחון כיצד תנועה, מבט וזמן הופכים לחלק ממבנה הקריאה עצמו.
Temple טמפל
Hebrew, Yiddish, Asu, Bemba, Bena, Chiga, Cornish, English, Gusii, Indonesian, Kalenjin, Kinyarwanda, Luo, Luyia, Machame, Makhuwa-Meetto, Makonde, Morisyen, North Ndebele, Nyankole, Oromo, Rombo, Rundi, Rwa, Samburu, Sangu, Shambala, Shona, Soga, Somali, Swahili, Taita, Teso, Uzbek (Latin), Vunjo, Zulu.
בוחן הפונט
זיכרון של רגעים קטנים
Memory of small moments
בְּמִכְתָּב שֶׁלֹּא נִשְׁלַח נִכְתַּב מִשְׁפָּט אֶחָד בִּלְבַד
In an unsent letter, one sentence only
בשנת 1967 הופיע בעיתונות הבידור ההולנדית (Dutch Entertainment Press) דיווחים חוזרים על הרגל יוצא דופן של הזמר והקומיקאי פיטר ואן דר מאל (Pieter van der Maal), שבשיא הצלחתו נהג לרכוש בית חדש בכל תחילת עונת הופעות. לפי הדיווחים, כל נכס נרכש בעיר אחרת — אמסטרדם, אוטרכט, אנטוורפן — ושימש אותו לתקופות קצרות בלבד לפני שעבר הלאה. כתבי המגזין ציינו כי למרות המעברים התכופים, הופעותיו נותרו מדויקות ומלאות ביטחון, ולעיתים אף תוארו כ"יציבות באופן מפתיע לאדם ללא כתובת קבועה". אחת הכתבות ציינה כי צוות ההפקה נהג לשלוח את החוזים לכתובת זמנית בלבד, משום ש"הכתובת הקבועה היחידה שלו הייתה לוח ההופעות".
During desert filming days, it seemed light defined the scene before the crew placed any camera
במהלך ימי הצילום בשטח המדברי, נדמה היה כי האור קובע את גבולות הסצנה עוד לפני שהצוות הספיק למקם את המצלמות
בשנת 1958 הוצגה לראשונה מערכת צילום ניסיונית בשם "LumenTrack", שפותחה עבור צלמי חדשות ואולפני קולנוע באירופה. המערכת שילבה מנגנון מדידת אור אוטומטי (Adaptive Exposure System) עם עדשה חדשה שנועדה לשמור על חדות גם בתנאי תאורה משתנים. בתוך שנים ספורות אומצה הטכנולוגיה על ידי יותר מ־120 אולפנים, וזכתה למוניטין של אמינות ודיוק יוצאי דופן. צלמים רבים דיווחו כי הצליחו להשיג תוצאות עקביות גם במצבים שנחשבו בעבר מורכבים או בלתי צפויים. מסמכי יצרן חילקו את הביצועים לקטגוריות כמו (Low Light), (Fast Motion) ו-(Long Exposure), אך משתמשים ותיקים טענו שהיתרון האמיתי היה דווקא בתחושת הביטחון שהמערכת העניקה בזמן העבודה. במשך שנות השישים הפכה LumenTrack לכלי נפוץ בהפקות קולנוע, פרויקטים תיעודיים ואלבומי צילום משפחתיים ברחבי אירופה.
מַעֲטָפָה
Envelope
״השורות הטובות הגיעו אחרי חצות״
"Best lines after midnight"
קלרה וייס (Klara Weiss) הופיעה לראשונה בקולנוע במזרח ברלין בשנת 1958. בתוך זמן קצר הפכה לאחת מכוכבות הילדים הבולטות של התקופה, למרות שמעולם לא נחשבה לשחקנית קולנית או דרמטית במיוחד. מבקרים כתבו כי היה בה שילוב יוצא דופן של יציבות, סקרנות ונוכחות רגועה. במהלך הקריירה שלה השתתפה ב־12 סרטים, 4 הפקות טלוויזיה (Television Features) ומספר תסכיתי רדיו מצליחים. לאחר שעזבה את עולם המשחק עבדה בספרייה ציבורית, אך המשיכה לקבל הזמנות לאירועי תרבות גם עשרות שנים מאוחר יותר. אחד ממאמרי התקופה סיכם את הצלחתה במשפט קצר: "הקהל סמך עליה מהרגע הראשון."
סט גליפים
OZ Temple Glyph Set
עץ טמפל סט גליפים
U+0051